לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, הדוגמנית ההולנדית, הרקדנית האקזוטית וזונת הצמרת, מאטה הארי, נתפסה בצרפת, והוצאה להורג מול כיתת יורים באשמת ריגול לטובת גרמניה. באותה השנה, אירחה הולנד הניטראלית את "הקונגרס הבינלאומי לנשים",  וד"ר אלטה יעקובס האישה הראשונה שסיימה אוניברסיטה בהולנד, רופאה, יהודייה, ופעילה חברתית, שימשה כיושבת הראש שלו ואף נפגשה עם הנשיא האמריקאי במטרה לקדם מאמצי שלום.

לכבוד יום האישה הבינלאומי קבלו שתי נשים הולנדיות יוצאות דופן בתקופה בה נשים התחילו להראות ולהשמיע את קולן.

אלטה יעקובס נולדה למשפחה יהודית באמצע המאה ה19 בכפר קטן בהולנד. את מאבקה לשיוויון החלה כבר בגיל התיכון- האפשרות היחידה ללימודים לבנות באותה תקופה היה "בית הספר לנימוסים והליכות", אבל אלטה עזבה אותו לאחר שבועיים מפני שהיה לטענתה "אידיוטי". היא קיבלה חינוך ביתי ותמיכה רבה מהסביבה, וכשמעט בגרה והצליחה לעבור את הבחינות של התיכון, שלחה בהיחבא מכתב לשר הפנים ההולנדי בבקשה לאפשר לה ללמוד רפואה באוניברסיטת חרונינגן. השר אמנם לא ענה לה ישירות, אך שלח בחזרה מכתב לאביה לבדוק מה עמדתו בעניין. לאחר חילופי מכתבים התקבלה אלטה ללמודים ואף הייתה האישה הראשונה שסיימה אוניברסיטה בהולנד.

אלטה הקדישה את 50 שנות חייה הבאות למאבק למען זכויות הנשים בהולנד ולעבודתה במרפאה הפרטית שלה כרופאה. משום שבאותה תקופה נשים לא הורשו לטפל בגברים, היא התמקדה בטיפול בנשים ובילדים. היא החלה להבין יותר ויותר על צרכיהן של הנשים ממעמד הפועלים אשר חיו ועבדו בתנאים גרועים. מעבודתה עם נשים עניות הבינה שהריונות חוזרים ונשנים משפיעים לא רק על בריאות האימהות אלא גם על תמותת התינוקות. בנוסף, הקשר שלה עם נשים שסיפקו שירותי מין הביאו אותה לגלות ולחקור מחלות העוברות במגע מיני. הפתרון לדעתה היה טמון באמצעי מניעה יעיל, והיא הציגה לראשונה את הדיאפגרמה בהולנד, על אף התנגדות רבה מצד הקולגות הגבריים.  ללא לאות, המשיכה אלטה בכתיבת מאמרים אשר דנים בעצמאות כלכלית של נשים, בתכנון ילודה ובהסדרת הזנות. במאמריה היא טוענת לעצמאות כלכלית ופוליטית של נשים כמו גם זכויות הנשים לתכנן את גודל המשפחה שלהן כאמצעי להוצאת זכויות אלו לפועל. היא מותחת ביקורת על הרגולציה המשפטית של הזנות באותה התקופה תוך טענה שהתמקדות בעובדות תעשיית המין ולא בהתנהגות של לקוחותיהן, לא תהיה יעילה במאבק בהתפשטות מחלות המין. אלטה גם השתתפה בקונגרסים רבים והייתה חברה בארגונים שונים ובינלאומיים, למען זכויות הנשים. היא פעלה רבות למען מתן זכות הצבעה לנשים בהולנד, זכות שהתקבלה ויצאה לדרך בשנת 1922. בשנותיה האחרונות בריאותה נחלשה ומצבה הכספי התערער. היא המשיכה לנסוע לכנסים, הביעה דעתה וקיבלה כבוד והוקרה מנשים בהולנד ומחוצה לה. היא נפטרה בשנת 1929 בבארן שבהולנד.  גם כיום יש אזכורים ופסלים לזכר אלטה יעקובס בערים הולנדיות שונות. בכניסה לאוניברסיטה בחרונינגן עומד פסל גדול שלה והמבקר באמסטרדם יוכל להגיע למקום בו עמדה המרפאה שלה בו עומד תבליט נחושת המספר את סיפורה.

מאטה הארי נולדה בשם מרגרטה זלה בעיר הצפונית ליוורדן. אביה היה סוחר כובעים מצליח, שכינה את עצמו "הברון" (על אף שלא היה ממשפחת אצולה ובכך עורר את חמתם של שכניו) ופינק אותה מאד. ליום הולדתה השישי למשל היא קיבלה כרכרת נסיכה רתומה לזוג תיישים ונהגה בה בגאווה עם חבריה ברחובות העיר. עד גיל 13 קיבלה שיעורים פרטיים בצרפתית גרמנית ואנגלית. עם השנים השתנה המצב הכלכלי של המשפחה- לאחר שהתגרשו ההורים, פשט האב את הרגל, אמה מתה משיברון לב, ומרגרטה, בת ה-14, נשלחה לגור עם קרובים שלא רצו בה.

מרגרטה הפכה לנערה יפהפייה, בעלת עור שחום, עיניים כהות גדולות וגובה בלתי רגיל לתקופה של 1,80. בגיל 18, לאחר שהועפה מבית הספר למחנכים בעקבות רומן עם המנהל,  היא נענתה למודעה בעיתון של קצין בצבא ההולנדי המבוגר ממנה ב20 שנה שביקש להתחתן. מרגרטה הייתה כפי שהעידה על עצמה "חסידה גדולה של גברים במדים" ונישואין היו פתרון אידיאלי לנערה חסרת כל, אך לרוע המזל הם נידונו לכישלון. קצין הצבא התברר כשתיין אלים, קנאי ורודף נשים. לאחר הולדתו של הילד הראשון, הזוג עזבו להודו המזרחית ההולנדית (אינדונזיה של ימינו) ושם התמחתה בשפות המקומיות באפוסים הינואיים ובריקודים פולחניים ואקזוטיים. היא אף שינתה את שמה למאטה הארי- "עין היום" בז'אוונזית, וילדה את בתה השנייה. גם הפרק הזה הסתיים בטרגדיה- ערב אחד נשמעו זעקות מחדר הילדים– נראה ששניהם הורעלו ע"י האומנת, שהייתה גם המאהבת של בעלה. הבן נפטר, והזוג, שבין כה וכה רב ללא הפסק חזר להולנד והתגרש. מרגרטה הוכרזה כאם בלתי כשירה ולא קיבלה מזונות, וכך, מצאה את עצמה בגיל 26 פעם נוספת לבדה וחסרת כל.

עד מהרה עברה מאטה הארי לפאריז, ושם החלה להופיע, להתרועע, והפכה לידועה בעיקר בריקודים האקזוטיים החושפניים שלה. בריקוד שלה מגלמת מאטה הארי כוהנת הודית, עטופה בבדי משי צבעוניים וזוהרים המחוללת לאלים, הריקוד משתנה בקצבו ונגמר בעירום כמעט מלא. הסגנון המפתה וההופעה  האקזוטית שלה הפכו לפופולריים מאד לא רק בצרפת אלא בעוד ארצות אירופיות, ובמקביל בנתה לעצמה מאטה הארי ביוגרפיה דמיונית על מוצא הודי ומצאה גם מאהבים בעיקר מבין עשירי החברה שתמכו בה כלכלית. בשנים הבאות היא ממשיכה לגייס את הדמיון לשירות המציאות: הופעות, בגדים, דוגמנות, מאהבים…עד שמלחמת העולם שמה קץ לכל אלו.

בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה שהתה מאטה הארי בהולנד הנייטראלית. שם גם פגש אותה דיפלומט גרמני ששיכנע אותה לרגל עבור ארצו ואף נתן לה סכום כסף כמקדמה. מאטה הארי עושה את דרכה לפאריז, אך בדרך היא כבר זורקת את דיו "הסתרים" שניתנה לה. כבר בהגיעה לצרפת היא תחת מעקב רצוף ובדיעבד, מתברר שאת ה"סודות" שהיא מגלה לגרמנים היא לקחה מהעיתונים ולא מהקשרים שהיו לה עם צרפתים רמי דרג. בשנת 1916 מגייס אותה גם המודיעין הצרפתי לשורותיו, היא מנסה ליצור קשרים עם קצינים גרמניים וצרפתיים כאחד עד שלבסוף נאסרת בצרפת באשמת ריגול.

ב1917 הועמדה מאטה הארי בפני כיתת יורים של הצבא הצרפתי והוצאה להורג, באשמת השגת סודות צבאיים מקצינים צרפתיים שהצליחה להכניס למיטתה, ומסירתם לסוכנים גרמניים. היא צעדה זקופה ואמיצה למותה ולפני ההוצאה להורג אף שלחה נשיקה באוויר לרובאים. מאז נקשרו סביב דמותה סיפורים רבים מספור, לא כולם אמת, נכתבו ספרים וצולמו סרטים, כאשר בידוע שבהם גילמה את דמותה השחקנית גרטה גארבו.

גם לסיפורה של מאטה הארי אזכורים הן בעיר הולדתה ליוורדן והן באמסטרדם, ואפשר אפילו לשתות לזכרה בבר שנקרא על שמה בלב רובע החלונות אדומים.

לרגל יום האישה החל ב-8 מרץ 2019

אנחנו שמחים להזמינכם לסיור מיוחד בהשראת נשות הולנד. בסיור נראה את המרפאה של אלטה יעקובס, נרים כוסית בבר של מאטה הארי ונשמע עוד סיפורים בהקשר – אלמנות עשירות, רצח, אנה פרנק ועוד.

הרשמה ופרטים נוספים בלינק הזה